אין אמא שלא חוותה את זה...
יום בהיר אחד, אחה"צ..מסתמן כי אבא או סבא או דודה או אלוהים יודע איזה מלאך,לוקח לך את הבנות לאיזו פעילות..
חוץ מלהתנדב לקומנדו..הם יכולים לעשות הכל...
ואז את מתחילה להפנים שאולי אולי..את הולכת לזכות בכמה שעות מעטות של שקט,שעות שהן רק שלך..
והתכניות מתחילות..אח התכניות...
אני אשב לקרוא ספר, אני אצא להליכה שמעולם לא התחלתי,אני אתקשר לחברה טובה ואחפור לה בלי שאף אחד יפריע לי,או אולי אלך לישון שעה,אקום חדשה ואז כל הערב אהיה לשם שינוי עירנית...לא ,,לא,, אולי אקפוץ לקניון להחליף סופסוף את החולצה שכבר שוכבת לה שבועיים באוטו..מחכה ליום נטול ילדים כדי להכנס וגם לצאת משם בשלום..
ומרוב התרגשות את לא יודעת מה להחליט...אולי אבשל,אאפה,אולי אשב לי סתם על המחשב בלי שהסרט של בת הים יקפוץ לי...אולי פשוט אראה טלויזיה..אבהה.אתפחלץ לי מולה..
ובעודך חולמת על רגעי הקסם,בעלך כבר מוכן,והבנות מצליחות להשחיל ריב קטן לפני שהן יוצאות לדרך הקסומה...
ואת כל כך מצפה כבר שיתחיל השקט..הזמן שלך לבד,שאת מוכנה הכל רק שלא יהיה משבר עכשיו..
"כן כן תלבשי את החולצה הזו" ( ביום אחר היית רק חולמת שאתן לך לצאת איתה מהבית" )..
"כן בסדר אני מרשה שתאכלו ארטיק גדול"... ( תאכלו טילון, רק תצאו מהדלת ותנו לי להתייחד עם עצמי..אתם עוד לא הלכתם ותכף תחזרו)
והם בדלת ...
בעלך נותן לך את המבט של :
" תהני ממי, מפרגן לך..רק שיהיה לך ברור שזה הולך לעלות לך ביוקר..." ומגניב חיוך של חצי צוחק איתך חצי רציני..
ואת..
את מוכנה לתת הכל,רק שייצא מהבית. עכשיו.
והם יצאו.
ואת לבד.
מחכה שלוש דקות,לראות שאף אחד לא שכח בובה,מוצץ,מפתח,מים או כל דבר שגבר יכול לשכוח ואת תקחי אותו על אוטומט בלי לשים לב בכלל...
וזהו. אף אחד לא חזר.
זה את ועצמך.
ואת מסתכלת על הבית,ולא יודעת מאיפה להתחיל...חיוך מתגנב לו ואת נהנת רק מהמחשבה שהכל נתון לבחירתך...
רווקה לשעתיים...
אז מה אמרנו?
להתקשר לחברה? מי תענה לי עכשיו..כולן בפריים טיים של גן שעשועים וחוגים...- ירד
לאפות? נו בחייאת עד שיש לי זמן אני אאפה עכשיו עוגה..ועוד הלכלוך..והכלים...- ירד
אקרא ספר...?- אמממ. מפתה אבל לא קצת בזבוז זמן? נקרא כבר לפני השינה לא? הרי גם ככה זה מרדים...-ירד
לקפוץ לקניון להחליף את החולצה שכל כך רציתי?- עד שאכנס לאוטו, אסע,אחנה, ( שונאת חניונים ), אעלה, ארד, אבזבז ערב שלם בשביל חולצה... שטויות גם ככה לא כזה אכפת לי להשאיר אותה..-ירד
אולי בכלל אלך לישון קצת..רק אשים את הראש לשעה? - איזה לישון, תמיד כשאני ישנה באמצע היום אני קמה עם כאב ראש, בחילות ועייפה יותר ממה שהייתי - ירד.
ואז את מציצה רגע לצד ,בזמן שהמחשבות רצות לך, ורואה את הר הכביסה.. עומד לו שם,מיותם..
ואת אומרת לעצמך בקול משכנע שרק לך יש...
עד שאני אחליט מה אני עושה..אני אפעיל מכונה בנתיים,חבל על הזמן..אולי עוד אספיק לתלות אותה היום והיא לא תישאר בטעות במכונה עד מחר...
ואז את מכניסה מכונה,, וכבר ממיינת את הבאה בתור אחריה, וממש בדרך לשם דרכת על שאריות קורנפלקס שנדבקו לך לנעל ולא ירדו יותר לעולם.. אז את כבר מעבירה סמרטוט, סתם, בקטנה, רק לא יהיה דביק..
ואת כבר לא מצליחה לזכור מה רצית לעשות בזמן הזה,הקסום שלך עם עצמך..
ובדרך להחליט, כבר עשית כלים, נו שטויות..אני כבר במטבח..
והזמן עבר..ולפני שאת מתחילה להבין שאין לך החלטה, את מוצאת את עצמך מחליפה ארון חורף בקיץ..
יושבת מול ארון הפוך,מלא בגדים,שבכלל לא התכוונת למיין היום, ואת לא מבינה איך הגעת למצב הזה..
והשעה כבר 19.00 והם תכף חוזרים..
ואת כבר כועסת על עצמך שלא ניצלת את הזמן שלך,ובחרת שוב, לעשות את הצפוי מכל..
והארון כמעט מוכן, ואת כבר שומעת אותם בדלת...
צוהלים,שמחים ורעבים..
ואת נעמדת מולם,שמחה שהם חזרו,אבל כל כך רוצה עוד טיפונת זמן..
זמן שבו תקראי ספר,תראי טלויזיה,תדברי עם חברה טובה בטלפון..או סתם לא תעשי כלום..
אבל את מהר מאוד חוזרת להיות משימתית ורצה להכין ארוחת ערב..
בעלך שיחיה,מתאמץ לעשות את כל הקולות שגייס שיגרמו לך להבין כמה קשה היה לו..
יוציא אויר 10 פעמים ויבקש מהבנות..:
"בנות,ספרו לאמא איזה כייף עשינו בגי'מבורי..."
ואת אמורה להבין ממילת הקסם,ג'ימבורי...שהוא עבד קשה.ממש קשה.
גי'מבורי זה לא צחוק.ג'ימבורי זה לא מקום לחלשים.שם עובדים ועובדים קשה.
לא משנה שהוא בטוח מצא שם מישהו מהתיכון ודיבר איתו שעה וחצי בזמן שהבנות סיכנו נפשן בחבלים..
נראה לי שיספר לך את זה?
תחלמי !
את אמרוה לדעת שהוא עבד קשה..ושיש לזה מחיר..
ואז את מנסה לומר לו שבכלל לא נחת..
שהפעלת מכונה,וניקית,ועשית כלים והחלפת ארון חורף בקיץ..
ואת מבינה שזה חסר סיכוי..
זה לא יעזור והוא גם בחיים לא יבין...
ואם היה סיכוי שתרגישי טוב עם מה שעשית..ותשמחי לפחות שהספקת הכל..
הוא אומר לך את המשפט הבא:
"נשבע לך שאני לא מבין אותך...עד שיש לך זמן לעצמך...טוב, מה שתרצי..רק ממי עכשיו אני גמור מהג'ימבורי..קחי אותן למקלחת "
יום בהיר אחד, אחה"צ..מסתמן כי אבא או סבא או דודה או אלוהים יודע איזה מלאך,לוקח לך את הבנות לאיזו פעילות..
חוץ מלהתנדב לקומנדו..הם יכולים לעשות הכל...
ואז את מתחילה להפנים שאולי אולי..את הולכת לזכות בכמה שעות מעטות של שקט,שעות שהן רק שלך..
והתכניות מתחילות..אח התכניות...
אני אשב לקרוא ספר, אני אצא להליכה שמעולם לא התחלתי,אני אתקשר לחברה טובה ואחפור לה בלי שאף אחד יפריע לי,או אולי אלך לישון שעה,אקום חדשה ואז כל הערב אהיה לשם שינוי עירנית...לא ,,לא,, אולי אקפוץ לקניון להחליף סופסוף את החולצה שכבר שוכבת לה שבועיים באוטו..מחכה ליום נטול ילדים כדי להכנס וגם לצאת משם בשלום..
ומרוב התרגשות את לא יודעת מה להחליט...אולי אבשל,אאפה,אולי אשב לי סתם על המחשב בלי שהסרט של בת הים יקפוץ לי...אולי פשוט אראה טלויזיה..אבהה.אתפחלץ לי מולה..
ובעודך חולמת על רגעי הקסם,בעלך כבר מוכן,והבנות מצליחות להשחיל ריב קטן לפני שהן יוצאות לדרך הקסומה...
ואת כל כך מצפה כבר שיתחיל השקט..הזמן שלך לבד,שאת מוכנה הכל רק שלא יהיה משבר עכשיו..
"כן כן תלבשי את החולצה הזו" ( ביום אחר היית רק חולמת שאתן לך לצאת איתה מהבית" )..
"כן בסדר אני מרשה שתאכלו ארטיק גדול"... ( תאכלו טילון, רק תצאו מהדלת ותנו לי להתייחד עם עצמי..אתם עוד לא הלכתם ותכף תחזרו)
והם בדלת ...
בעלך נותן לך את המבט של :
" תהני ממי, מפרגן לך..רק שיהיה לך ברור שזה הולך לעלות לך ביוקר..." ומגניב חיוך של חצי צוחק איתך חצי רציני..
ואת..
את מוכנה לתת הכל,רק שייצא מהבית. עכשיו.
והם יצאו.
ואת לבד.
מחכה שלוש דקות,לראות שאף אחד לא שכח בובה,מוצץ,מפתח,מים או כל דבר שגבר יכול לשכוח ואת תקחי אותו על אוטומט בלי לשים לב בכלל...
וזהו. אף אחד לא חזר.
זה את ועצמך.
ואת מסתכלת על הבית,ולא יודעת מאיפה להתחיל...חיוך מתגנב לו ואת נהנת רק מהמחשבה שהכל נתון לבחירתך...
רווקה לשעתיים...
אז מה אמרנו?
להתקשר לחברה? מי תענה לי עכשיו..כולן בפריים טיים של גן שעשועים וחוגים...- ירד
לאפות? נו בחייאת עד שיש לי זמן אני אאפה עכשיו עוגה..ועוד הלכלוך..והכלים...- ירד
אקרא ספר...?- אמממ. מפתה אבל לא קצת בזבוז זמן? נקרא כבר לפני השינה לא? הרי גם ככה זה מרדים...-ירד
לקפוץ לקניון להחליף את החולצה שכל כך רציתי?- עד שאכנס לאוטו, אסע,אחנה, ( שונאת חניונים ), אעלה, ארד, אבזבז ערב שלם בשביל חולצה... שטויות גם ככה לא כזה אכפת לי להשאיר אותה..-ירד
אולי בכלל אלך לישון קצת..רק אשים את הראש לשעה? - איזה לישון, תמיד כשאני ישנה באמצע היום אני קמה עם כאב ראש, בחילות ועייפה יותר ממה שהייתי - ירד.
ואז את מציצה רגע לצד ,בזמן שהמחשבות רצות לך, ורואה את הר הכביסה.. עומד לו שם,מיותם..
ואת אומרת לעצמך בקול משכנע שרק לך יש...
עד שאני אחליט מה אני עושה..אני אפעיל מכונה בנתיים,חבל על הזמן..אולי עוד אספיק לתלות אותה היום והיא לא תישאר בטעות במכונה עד מחר...
ואז את מכניסה מכונה,, וכבר ממיינת את הבאה בתור אחריה, וממש בדרך לשם דרכת על שאריות קורנפלקס שנדבקו לך לנעל ולא ירדו יותר לעולם.. אז את כבר מעבירה סמרטוט, סתם, בקטנה, רק לא יהיה דביק..
ואת כבר לא מצליחה לזכור מה רצית לעשות בזמן הזה,הקסום שלך עם עצמך..
ובדרך להחליט, כבר עשית כלים, נו שטויות..אני כבר במטבח..
והזמן עבר..ולפני שאת מתחילה להבין שאין לך החלטה, את מוצאת את עצמך מחליפה ארון חורף בקיץ..
יושבת מול ארון הפוך,מלא בגדים,שבכלל לא התכוונת למיין היום, ואת לא מבינה איך הגעת למצב הזה..
והשעה כבר 19.00 והם תכף חוזרים..
ואת כבר כועסת על עצמך שלא ניצלת את הזמן שלך,ובחרת שוב, לעשות את הצפוי מכל..
והארון כמעט מוכן, ואת כבר שומעת אותם בדלת...
צוהלים,שמחים ורעבים..
ואת נעמדת מולם,שמחה שהם חזרו,אבל כל כך רוצה עוד טיפונת זמן..
זמן שבו תקראי ספר,תראי טלויזיה,תדברי עם חברה טובה בטלפון..או סתם לא תעשי כלום..
אבל את מהר מאוד חוזרת להיות משימתית ורצה להכין ארוחת ערב..
בעלך שיחיה,מתאמץ לעשות את כל הקולות שגייס שיגרמו לך להבין כמה קשה היה לו..
יוציא אויר 10 פעמים ויבקש מהבנות..:
"בנות,ספרו לאמא איזה כייף עשינו בגי'מבורי..."
ואת אמורה להבין ממילת הקסם,ג'ימבורי...שהוא עבד קשה.ממש קשה.
גי'מבורי זה לא צחוק.ג'ימבורי זה לא מקום לחלשים.שם עובדים ועובדים קשה.
לא משנה שהוא בטוח מצא שם מישהו מהתיכון ודיבר איתו שעה וחצי בזמן שהבנות סיכנו נפשן בחבלים..
נראה לי שיספר לך את זה?
תחלמי !
את אמרוה לדעת שהוא עבד קשה..ושיש לזה מחיר..
ואז את מנסה לומר לו שבכלל לא נחת..
שהפעלת מכונה,וניקית,ועשית כלים והחלפת ארון חורף בקיץ..
ואת מבינה שזה חסר סיכוי..
זה לא יעזור והוא גם בחיים לא יבין...
ואם היה סיכוי שתרגישי טוב עם מה שעשית..ותשמחי לפחות שהספקת הכל..
הוא אומר לך את המשפט הבא:
"נשבע לך שאני לא מבין אותך...עד שיש לך זמן לעצמך...טוב, מה שתרצי..רק ממי עכשיו אני גמור מהג'ימבורי..קחי אותן למקלחת "
