צאו לי מהחזייה ! !
אתמול פירסמו שארגון הבריאות העולמי ינקוט צעדים חדשים מול תחליפי המזון לתינוקות... וזה בדיוק מה שלקח אותי אחורה 6 וחצי שנים.
ילדתי בפעם הראשונה, ידעתי שארצה להניק, ועשיתי הכל.
גם הצלחתי.
חלקית.
הבאתי לבית שלי 3 יועצות הנקה, קניתי את כל התכשירים הקיימים, הרחתי כמו קערת חילבה במשך חודשיים, שאבתי בלילות ובכיתי בימים.
והנקתי.
הייתי מוצפת הורמונים,פחדים וחששות שמעולם לא היו לי בגוף.
והנקתי.
המבטים של האמהות המניקות בחוג תינוקות אליו הלכתי, גרמו לי להבין שאני מ"האליטה הטובה" , אני אמא טובה ודואגת.
כי הנקתי.
והמנגנון המעוות הזה גרם לי לתור אחר התיק של התינוק הבא שראיתי, לחפש שם בקבוק מבצבץ כדי לשפוט את אותה אמא שלא משקיעה מספיק, לא נותנת לילד שלה את הטוב ביותר. כדי שאוכל להמשיך להרגיש טוב שאני מניקה.
היו כ"כ הרבה ימים קשים שהקטנה צרחה וכולם ידעו לומר לי שזה בגלל "שהחלב שלך לא מספיק לה"...
המשפט הזה שכבר שמעתי אותו ביום בו היא נולדה ובכתה קצת, מאותה אחות בתינוקיה, שהסבירה לי שלקטנה שלי, ל-3 קילו שלי, שיש לה קיבה בגודל גרעין זית, לא מספיק החלב שלי...
אותה אחות שאם המדינה המטורללת הזו היתה משקיעה בה חינוך הנקה הולם, וכח אדם, היתה ניגשת אלי, בהבנה של מה עברתי, וכמה אני מוצפת, והיתה עוזרת לי לגשש את הדרך, להאמין בעצמי ובגוף שלי...הכל היה נראה אחרת.
אבל המשפט הזה ,המוכר, הצורם, בסוף עבד.
בגיל 3 חודשים, ביום אחד מורכב, ללא שעות שינה, עוד מישהו אמר לי את המשפט המטומטם הזה...ונשברתי.
אמא טרייה, מפוחדת, מבולבלת, שרוצה ליקר לה מכל את הכי טוב, הקשיבה, ואז ניסיתי לתת לה בקבוק סימילאק.. והיא בלעה אותו ( בלי כל קשר לרעב) והיתה רגועה.. וכולם סביבי קפצו ואמרו:
"את רואה....?
היא
פשוט
היתה
רעבה.
החלב
שלך
לא
מספיק
לה"...
ומכאן התחיל הסוף של ההנקה.
בכיתי עליו ימים ולילות, מאשימה עצמי שנכשלתי, שאני אמא גרועה ומה שלא אתן לה מעכשיו לא יפצה על הנזק שעשיתי לה, על מה שלא נתתי לה.
אז נכון, יש לי כבר 3 בנות,
והיום אני מניקה תינוקת בת חצי שנה ונהנת מכל רגע.
אז מה?
זה עושה אותי טובה יותר?
זהו שלא.
זה אומר שהצלחתי איפה שפעם שעברה הצלחתי פחות,
זה אומר שלמדתי את הנושא ובחרתי,
זה אומר שלטעמי זו הדרך הנכונה.
שלא תבינו לא נכון, אין לי ספק שזה המזון הטוב ביותר לתינוקת שלי,
אבל אמא שפוייה ובריאה היא נחוצה לה הרבה יותר,
ואם יש אמהות בסביבתי שחוות קושי, או כאב בגלל הנקה, או בגלל העליהום שיש סביב זה- זה עצוב כפליים.
ואל תאשימו אותנו האמהות, תפנו אצבע מאשימה למדינה שלנו.
היא זו שאם תחנך חינוך להנקה מוקדם יותר, תציף את מחלקות היולדות ביועצות הנקה אמיתיות, ולא כאלו שבשנייה שקשה לך דוחפות לך בקבוק כדי שתפני להן את המשמרת, מדינה שתסייע בהבנה כמה זה יכול להיות קשה ומורכב ותתמוך. ואז , מי שתבחר שלא- כבדו את זכותה.
אני לפעמים עדיין נופלת לשיפוטיות הזו של פעם, אבל ישר מזכירה לעצמי שמישהו עיוות לי את המנגנון ואני עובדת על לתקן אותו.
אז עד שמבוגר אחראי יעשה פה חסד וייקח את הנושא הזה ביותר רצינות...
עד אז,
צאו לי ולנשים סביבכם- מהחזייה !
