מאז גיל 12 אני עובדת.
עבדתי בבורגר ראנ'ץ והסרחתי מריח שמן עד המשמרת הבאה, עבדתי במסעדה
מקסיקנית כאחראית משלוחים, עבדתי במפעל לקרמיקה ,בשמירה על ילדים, בקייטנות, במפעל
הדפסות ומה לא.
ואז צבא...ומהר מאוד קריירה.
שנים שעבדתי .
עד שהגדולה שלי נולדה היתה לי משרה נחשקת ומתגמלת פלוס בעיתון ארצי
גדול.
ואז שהיא נולדה החלטתי לרדת "למשרת אם " כדי להנות גם ממנה.
מהר מאוד הגיעה האמצעית שלנו..
לפני הלידה של כרמי הקטנה עבדתי כמנהלת שיווק בקניון מקסים ונעים.
והחלטתי שכשהיא תיוולד אהיה איתה יותר בבית.
לא רוצה שישלחו לי תמונות שלה מחייכת, ועושה צעד ראשון.
רוצה לעשות את זה איתה.
ומאז אני שנה וחודשיים איתה בבית.
עובדת בעבודה הכי קשה שאי פעם עבדתי בה.
מוציאה באחת בצהריים את האחיות שלה מהגן ובית הספר ועובדת אצלן.
באהבה גדולה.
וכל פעם שמישהו שואל אותי :
"מה, את לא עובדת?"
ואני עונה : "לא ".
המבט הזה שהוא עושה בלי לשים לב, גורם לי לחייך ולגחך יחד.
כי כשאני אומרת לא, אני מתכוונת שאני בעצם:
מפיקת ארועים- אין ארוע שתתקילו אותי ולא אצליח להרים, יומולדת, מסיבת פיגמות,
סדנאות לילדים, ארוע גיבוש לגן, לכיתה ולכל מי שרוצה.
אני מנהלת משאבי אנוש- מתמודדת עם בעיות ומצוקות קשות מנשוא
ומגשרת על ארגונים מחדש שקורים בבית בערך כל חצי שעה.
אני מעצבת שיער- כל בוקר, או ערב, או שבעצם נדרש, אני מתמודדת עם תסרוקות חדשות,
מאתגרות שהבנות מבקשות ממני.
אני סמנכ"לית כספים- ניסית פעם לנהל בית שלם, קניות, חוגים,
דמי כיס, הוצאות שוטפות, ימי הולדת בלתמ"ים ועוד בלי קובץ אקסל? הכל בראש?
אני מומחית לניהול משא ומתן –אין
קשות יותר מהילדות שלי והחברות המתוקות שלהן, בניהול משא ומתן, היא לקחה לי, היא
התחילה, אני הייתי קודם, היא לא מחליטה עלי...-תנסה לצאת מזה אתה, ולהישאר בחיים.
אני שפית, סו -שף, טבח ושוטף כלים באותה
פונקציה – יש ימים שאני מכינה כל כך הרבה אוכל שנראה לי שיותר משתלם לצאת לאכול
בחוץ.
אני נהגת מונית- בלי מספר, לא עובדת עם גט טקסי, רק עם ילדים קטנים, חוגים, הסעות
לגנים וחזרה, ורק עם יש מספיק כסאות לריב עליהם- מי ישב איפה ומתי.
אני מורה –מלמדת אותן וחופרת להן מהידע שיש לי, וממה שאין- הולכת להתעדכן שלא
אצא לא מעודכנת שיתקילו אותי. וכשכמובן מצליחות להתקיל, הולכת איתן ולומדת יחד.
אני מנהלת תוכן- אחראית על התכנים, הנושאים, בודקת את תכנים שהם מציפות לי בבית,
במחשב ואיפה לא, ומנסה להביא להן תכנים ערכיים וחשובים יחד.
אני קופירייטרית- עומדת כל יום בהמצאות חדשות של סלוגנים שישכנעו אותן להתקלח, לאכול
בריא, להיות נדיבות, לחלוק ובעיקר ללכת לישון !
אני מתורגמנית- מתרגמת כל יום ללא הפסקה, מה זה " בא לי", מה זה : "
את זהההההההההה" !
ועוד מיני משפטים שאין שום סיכוי שתדע אתה לתרגם אותם ולספק את
הסחורה.
אני סוחרת עתיקות- לא מעט נדרשת לסייע בהבנה של מי הבצק הדביק והמכוער הזה שאסף את כל
האבק בבית, ומסתבר שנגעו בו לאחרונה ביומולדת 3 של הגדולה ( היא בת 7 וחצי ),
להבין איך העתיקה הזו עוד בבית ועכשיו לך גם תזכור היסטורית למי היא שייכת מהבנות.
אני קלינאית תקשורת- מתקנת ומלמדת אותן להגות נכון, לפחות כשהן לא מקללות .
אני ליצנית ומפעילה- עזוב, את הסעיף הזה. פשוט עזוב.
ואני עוד כל כך הרבה דברים רק שבעבודה הזו:
1. לא נופלת לי העט בשום שלב.
2. אף אחד לא ממש משלם לי שעות נוספות, כי היי. אין שעות נוספות, כל שעה
שלי היא נוספת.
3. אין לי הפסקת צהריים, בטח לא קפה של בוקר.
4. אין לי פקקים בדרך לעבודה- מה שאומר שאין לי מספיק זמן לשמוע שי
ודרור, גלגל"צ או רזי ברקאי ( בימים קשים ).
5. אין לי ממש סיבה לדפוק שופינג מטורף- כי חוץ מלצאת מדי פעם לסרט או
מסעדה- אני די באאוטפיט של ק'זואל ( עאלק ).
6. אין לי ימי מחלה או כל יום כזה שאנחנו יכולים לקחת בדיוק שיש SALE מטורף בזארה.
7. שום חתיך לא יגיע לעבודה שלי פתאום ואוכל לשטוף את העיניים ולרכל עם
חברה, מקסימום השליח של תמי 4 ו....איך לומר- חתיך הוא לא.
למען הסדר הטוב, אני בחרתי בזה, אוהבת את זה גם כשזה קשה ובא לי לברוח
מפה עד שתחלוף הסערה.
לא, לא תמיד זה עושה את זה קל יותר.
אבל אני שלמה עם הבחירה שלי וטוענת תמיד, שהמשפחה שלי היא הקריירה הכי
חשובה לי.
את כל השאר העבודות אוכל לעשות גם שהן יגדלו עוד קצת.
כן, אני באמת יודעת שאני שווה ואצליח תמיד בכל מקום.
כרגע חשוב לי להצליח בזה.
אז תעשה טובה, אתה או את, בפעם הבאה שתשאלו
אותי במה אני עובדת ותעקמו פרצוף,
תנסו לעשות חצי מזה, רק לחצי יום.
ונראה אם תבינו שכשאני אומרת לא..... למה
אני מתכוונת.
ענבל את אלופה!
השבמחקכל כך נכון ואמיתי
בטוחה שיש עוד הרבה ששותפות לאותה הרגשה.
תמשיכי לכתוב, את טובה (גם) בזה!