יש לי הפרעת קשב?

שנים.
שנים של רעש בראש שלא מפסיק.
עושה דבר אחד וחושבת על עוד שניים במקביל.
מקימה חנות יד שניה למוצרי תינוקות וילדים וכבר חולמת על הפרוייקט הבא, כותבת ספר ילדים ובאמצע כבר ממציאה פטנט למוצץ שהולך לאיבוד.
בהתחלה חשבתי שזה נחמד,שאני ממש מוכשרת שמצליחה לחשוב על כל כך הרבה דברים במקביל, וגם להצליח לעשות חלק מהם.
אבל המחיר, אוי המחיר.
תמיד כשאני הולכת לישון ( בוא נדייק, אני נכנסת למיטה... השינה מגיעה רק כשהראש כבר עייף) , אני מתחילה לעשות בראש רשימות, ואחרי שניה וחצי, שמה לב שאמיר ישן.
ומעירה אותו לשאלה :
"איך? איך אתה מצליח להירדם כל כך מהר? "
והוא עונה:
" מה רצית שאעשה? הלכנו לישון לא? "
ואני... ממשיכה לרשום,לשים תזכורות, לנצח את העייפות עם עוד רעיון,לרשום לי בצד ( של המח) עוד משימה חדשה כאילו שלא די באלו שכבר על הדף.
הסופר הצרפתי -אונורה דה בלזאק- אמר בחכמה :

"אמא אמיתית לעולם איננה חופשיה".

אז זהו?
זה לתמיד,הרעש בראש?
זו הפרעת קשב או הרצון להצליח לג'נגל בין הכל?
זה הולך ונהיה שקט יותר או שככל הגיל הילדות יעלה כך גם הרעש יגבר?
בהריון הראשון שלי, לפני בדיקת מי שפיר שעלתה לי בחמש שנים מחיי, שאלתי את רופא הנשים שלי:
"ד"ר, תגיד, מתי כבר אצליח להנות ולא לדאוג כל כך? "
והוא ענה בחיוך:
"אני מאמין שכשהבת שלך תהיה בת 60 יהיה לך קצת יותר קל".
ועל זה נאמר- יש למה לחכות.