לכל אחת מאיתנו יש בראש את האישה האחרת,
לא, לא זו שמתחרה בנו על לב הבעל, רחוק מזה.
האישה האחרת שלנו, היא אותה אמא בגן השעשועים שבמקום לאבד את זה כשהילד שלה מעיף לה חול לעניים, היא נשארת רגועה ומצליחה לענות לו בקור רוח, היא אותה אמא שכשהילד שלה נשכב בקניון על הריצפה ורוקע ברגליים כאילו הודיעו לו עכשיו שלא התקבל לנבחרת הכדורגל של ברצלונה , היא עומדת שם בצד רגועה ומחכה שיעבור לו במקום ,להתחבא מאחורי הדוכן הקרוב ולעשות פרצופים
של "איפה ההורים של הילד הזה לעזאזל?"
רק לא מזמן שמתי לב ליופי של האפקט הזה.
אותה אמא, זו שאנחנו מקנאות בה לפעמים על הסבלנות, על האוכל הבריא ביותר שנותנת לילדים שלה, זו ששומרת על שפיות גם שנדמה שהשפיות לא שומרת עליה- אותה אמא בדיוק, למדה את זה מאמא אחרת.
אותה אמא בדיוק גם ראתה פעם בקניון אישה אחרת ואימצה ממנה משהו.
גם אני ואת, ברגע מסויים משמשות דוגמא לאמא אחרת. בכלל בלי לדעת או לשים לב.
ואז נוצר לו אפקט מיוחד וקסום, כולנו מחקות אחת את האחרת, כולנו לעולם לא נודה, הרי אנחנו יודעות הכל לבד ולא צריכות דוגמא מאף אמא.. בטח לא מאמא של... ומאמא של...
אבל בשקט בשקט, זה קורה.
האישה האחרת היא חלק מחיינו, חלק מהסבלנות שאנחנו מאמצות לעצמנו כשבדיוק מרגיש לנו שנגמר האויר,
האישה האחרת היא זו שעוזרת לנו ואנחנו לה, בכלל בלי להודות לה.
אז בפעם הבאה כשאת עם הילדים בגינה, או בחנות, או בכל מקום בו הם יודעים בדיוק כמה חשוב לך שלא יעשו סצינות, תנשמי עמוק ותזכרי בה. ואם הצלחת לצלוח את הרגע הקשה, נשאר לך רק להיות בטוחה, שממש שם בצד, עמדה לה אמא אחרת, שהסתכלה עליך ולא האמינה, מאיפה הכח והסבלנות, מאיפה האיפוק והנחישות, והיא לעולם לא תדע, שהכל בזכות האישה האחרת.
וזו הפעם היחידה- שגם לא חייבים לספר.
זו הפעם הבודדה שהאישה האחרת יכולה להישאר בסתר, בלי שקיומה יפריע לנו ובלי שנבקש לשאול שאלות.
אז תודה לך,אמא, על היותך אישה אחרת לי ולעוד אמהות,
ותודה לי שלעתים בזכותי, ולעתים בזכותה- אני האישה האחרת של מישהי אחרת.
אני נשוי לאשה האחרת: -)
השבמחקחזק ביותר... מעורר השראה
השבמחק